נייר עמדה שכתב צוות "אמות חשיבה" לכנס הראשון שערכה עמותת אור ירוק, במהלכו הוצגו המערכות האינטראקטיביות הייחודיות שפותחו על ידו המיועדות להכשרת, הטמעת והפנמת ההתנהגות של התלמידים בסביבה התעבורתית     

הבעיה המרכזית הניצבת כיום בפני המחנכים העוסקים במלאכת הטעמת ההתנהגות הנאותה בסביבה התעבורתית, הינה, העדר יכולת סינון המשתנים בעידן המודרני, המשפיעה על המוטיבציה המובילה את התלמיד במסלול החוויה הלימודית המשמשת כמצע חיוני בהפנמת המודעות על כל גווניה ומרכיביה.

ההתנהגות בסביבה התעבורתית הן מנקודת מבטו של הולך הרגל, עבור להיותו רוכב אופניים וכלה בעת אחריותו כנהג וכיושב בסמיכות לו, מושפעת בעיקרה ממספר מוקדי עניין המשפיעים על המשתמשים בה :

  1. חשיפה ויזואלית.
  2. חשיפה ווקאלית.
  3. מסת ההתרחשות.
  4. רמת יישומי ההפנמה וההכשרה.

בחינת מרבית האלטרנטיבות הקיימות המוצעות, במסגרות המקובלות, בכל הקשור לעיצוב תכני הלמידה בתחום הבטיחות בדרכים, מעידה, על היעדר סינון  נאות של מוקדי הקושי המרכזיים המאפיינים את תהליך הטעמת הנושא בתהליך ההגדרה :

  1. גילאי יעד.
  2. הכשרת המתווך המקצועי.
  3. מסלול נדבכי בתהליך הלמידה – "החשיפה".
  4. סביבת הלמידה – "ההמחשה".
  5. מעורבות הלומד בקהילה התעבורתית.
  6. התחברות רגשית.

אין לפסוח על תפקידם של הבוגרים במעורבות פעילה בתהליכי החינוך, בכל הקשור להתנהגות נאותה בסביבה התעבורתית.

אחריותם של המערכות הקיימות, לנתב מסלולי הכשרה ייעודים לבוגרים בקהילה על מנת להכשירם כמתווכים טבעיים בתחום העמקת הידע. אין ספק שתהליך ההפריה הדו כיווני יעניק תרומה  מהותית לכלל האוכלוסייה וביכולתו להביא לידי יישום שינויים התנהגותיים מקווים.

תהליכים חינוכיים מתקנים ובונים מתפרסים על פני פלחי זמן ארוכים יחסית. כל ניסיון שבמצעו קיצורי דרך ראוותניים בסופו שייכשל.

בגין ההשפעות החברתיות העמוקות והתרומות הישירות והבלתי ישירות המזומנות בעיסוק בתחום, ניתן לערוך שינוי ארגוני בהתייחסות של המערכות בבתי הספר,  ברשויות המקומיות ובמשרדים  הממשלתיים האחרים ברמת טיפול "בנושא על".

הכרחי למצוא מענה לצורך בהתחברות רגשית משפיעה לתוצאות ההרסניות של תאונות הדרכים, במגוון דרכים לרבות באמצעות פרויקטים מנותבים במהלכם ייחשפו הלומדים למעגלים הקרובים של הנפגעים.

הריחוק "ממרכזי הכאב", ממשפחות שכולות, ילדים פגועים ומרכזי שיקום, ממעיט מעוצמת ההשפעות הרגשיות המהוות חלק אינטגרלי חשוב בתהליכי ההפנמה.

מרכז למידה אינטראקטיבי בית ספרי בתחום
מרכז למידה אינטראקטיבי בית ספרי בתחום "בטיחות וזהירות בדרכים" שפיתח צוות "אמות חשיבה"

שימת דגש עניינית, שתתמודד עם  הגישה שכמעט ואינה זוכה לטיפול ראוי, לפיה הריחוק מהמעגל ההיקפי הפגוע הנה כורח המציאות, תתרום להעלאת המודעות לתוצאות הקשות גם במעגלים הקרובים.

קיימת חשיבות מרובה להתחיל למקד את תהליך החשיפה והחינוך לבטיחות בדרכים, החל מהגיל הרך, כאשר התכנית ההיקפית חייבת להיות מושתתת על מודל נדבכי רב גילאי.

הגדרת עיצוב מסלול ההכשרה המתמשך של המתווכים המקצועיים חיוני שייעשה על ידי צוותים מאסכולות מגוונות העוסקות בתחום מהיבטים ישירים ועקיפים כאחד ולא רק אותם הנחשבים "מומחי תוכן" ייעודיים.

חקר יחידות המשנה ותת המרכיבים של תחום הלמידה בנושא, מעיד על תרומות היקפיות מרובות המוענקות ללומד גם בהעדר תשתית תיווך הנשענת על רציונל ארוך טווח ומשאבים אנושיים וחומריים מספקים.

שילוב האלמנטים הלימודיים האמורים להיחשף בפני התלמידים בתהליכי גילוי וחקר מחד, ושילובם של האמצעים הטכנולוגים המתקדמים המהווים ללא ספק תשתית משמעותית לפיתוח כשרים התנהגותיים, תקשורתיים וריגושיים מאידך, כדוגמת הפעילות הנערכת במרכז האינטראקטיבי שפיתחתי, יוצר רף הכשרה וחשיפה בסטנדרטים המבטיחים עיבוד מידע והשמתו לכלל הטמעה התנהגותית מתבקשת.

סביבה אינטראקטיבית טכנולוגית שפיתח צוות
סביבה אינטראקטיבית טכנולוגית שפיתח צוות "אמות חשיבה"

המסקנה העולה מהניסיון הרב שנצבר בצוות של "אמות חשיבה" בתחום ובמטרה להעניק את המענה ההולם, מוצע לעצב מודל למידתי על פיו תיערך חלוקה מדודה לכל שכבת גיל ב"שיטת החפיפה". המודל יאפשר למעצבי התוכן, גמישות מרבית תוך כדי מעקב תמידי אחרי התקדמות הלומד הבודד ומקומו בקבוצה ולהיפך:

  • מרכז זה"ב מוסדי.

הקצאת מקום ייעודי עם אמצעים מתאימים כמענה לצרכים הפדגוגים שיוגדרו.

  • ביקור במרכז הכשרה וחשיפה עירוני.
  • משימות עירוניות – משימות משולבות עם קהילת גיל הזהב.
מערכות אינטראקטיביות שפיתח צוות
מערכות אינטראקטיביות שפיתח צוות "אמות חשיבה"

תכניות שזורות באיתור צרכיו של הלומד, מיקוד רב תחומי היקפי והעצמת האמצעים האטרקטיביים האינטראקטיביים בכל שלבי ההכשרה, יעניקו את המענה המקווה בתחום, במישרין, ובהתנהגותיים המשיקים לו, בעקיפין.

צוות "אמות חשיבה"

תמצית מאמר בנושא סביבה אינטראקטיבית טכנולוגית ללימודי תקשורת שפותחה ע"י "אמות חשיבה" שפורסם בארה"ב

א. הרציונל

חינוך לתקשורת  

בסביבה התקשורתית יש צורך להקצות מקום נכבד לחינוך לתקשורת.

אמצעי התקשורת מעבירים מסרים המגלמים בתוכם ערכים, נורמות, ואמונות המעוצבים על ידי גורמים תרבותיים, כלכליים, וטכנולוגיים. ההזדקקות של האדם לאמצעי תקשורת מצביע על מיקומה המרכזי של התקשורת בעיצוב תפיסותיו של הפרט ובהעברת מידע, לכן יש צורך להכשיר את הדור הצעיר להבנה ולשימוש נכון באמצעי התקשורת.

הגברת הבנת מקומה של התקשורת וחינוך לתקשורת דרוש כדי לאפשר לתלמידים להסתגל לשינויים במסגרות , לשיטות לימוד חדשות ולתכני לימוד חדשים.

המטרה הכללית של החינוך לתקשורת היא להביא ל"אוריינות תקשורתית" כדי להגיע למטרה זו יש צורך בהרחבת מעורבותו של התלמיד ושיתופו בתהליך הלמידה שבו מעורה התלמיד בתהליך קבלת החלטות, חיפוש תשובות והשתתפות פעילה בתהליך החינוכי ולא על ידי הכתבה  מראש של תשובות על ידי המורה.

בנוסף חשוב שהתלמיד לא יקבל את המסרים בצורה אבסולוטית אלא עליו לפקפק במסרים ולהעלות תהיות ושאלות בקשר לנכונותם ולמשתמע מהם, עליו להיות ביקורתי ועצמאי ולהבין את מקומה והשפעתה של התקשורת על ההמונים שלעיתים מושפעת על ידי קבוצות אינטרסים שונות ולכן עליו לדעת שיש בכוחה של התקשורת להשפיע על דעת הקהל.

החינוך לתקשורת בסביבה תקשורתית אינטראקטיבית שפותחה ע"י "אמות חשיבה" מעניקה למשתמשים הגברת הנגישות למערכות התקשורת ומגע ישיר לתחום, תוך כדי הענקת ביטוי למשתמש במעורבות פעילה כפרט וכחלק מקבוצה העוסקת בעצמאות תכנונית פתוחה, בתהליך הלמידה.

ב. הנושאים

שדות עיקריים

  1. תקשורת בין אישית.
  2. תקשורת קבוצתית.
  3. תקשורת המונים.
  4. תקשורת המונים נקודתית.
  5. סמיוטיקה – הבנת המסר.
  6. תקשורת וחיברות.

1. תקשורת בין אישית

תקשורת בין אישית הנה סוג התקשורת השכיח ביותר ובמכלול סוגי התקשורת השיחה מהווה חלק מהותי ועיקרי מהתקשורת הבין אישית.

השיחה הבין אישית מאפשרת לשני הצדדים לבוא לידי ביטוי ולטול חלק מהשיחה, סוג תקשורת זה מאפשר להשפיע על הזולת ולהיות מושפע ממנו וכמו כן לקבל היזון חוזר מידי המאפשר למשתתפים בשיחה להבהיר, להוסיף ולשנות את דעתם במהלך השיחה.

המשתתפים בשיחה קולטים תכנים ומסר אינפורמטיבי מבן השיחה ומעבדים במוחם את המסר שברצונם להעביר או המסר שהם יודעים שבן שיחתם רוצה לקלוט, בדרך זו השיחה תורמת לכל אחד מהמשתתפים בה לשכלל את המיומנות בהבעה בע"פ, לשיתוף ולחיזוק הקשר והזיקה הרגשית והחברתית בינם.

בעידן המודרני, ההתפתחות התקשורתית מאפשרת תקשורת בין אישית גם ללא מפגש פנים מול פנים של המתקשרים, הדבר מתאפשר על ידי אמצעים טכנולוגיים שמקלים על ההתקשרות ומגדילים את היקפה. אמצעים כגון האינטרנט והתקשורת הלוויינית מאפשרים התקשרות ושיחה עם  מספר אנשים לעיתים בו זמנית, יצירת קבוצות דיון והחלפת מידע בין המשתתפים ללא מגע אישי בינם.

ניתן לומר שקיימת " תקשורת בין אישית" בין אדם למחשב, כשהמחשב משמש כמשתתף אנושי בתהליך התקשורתי.

2. תקשורת קבוצתית

התקשורת הקבוצתית גמישה ודינמית יותר מהתקשורת הבין אישית, לכל פרט יש הזדמנות להביע את דעתו , אך הפרטים בסוג תקשורת זה זוכים לשמוע דעות רבות ומגוונות וכמו כן היזון החוזר מהקבוצה פורה ותורם רבות למשתתף בשיחה בקבוצה.

בתקשורת קבוצתית נוצרת רוטציה בין המשוחחים וסדר לא פורמלי ולא מוכתב מראש וכך כל אחד מבני הקבוצה יכול להעביר את המסר שברצונו להעביר ולהגיב על דבריהם של האחרים בקבוצה אם זאת יתכן שבמהלך השיחה ייווצר הקושי להביע את כל שברצונך למסור ולפתח בצורה מושלמת את רעיונותיך ואת המסר שברצונך להעביר.

3. תקשורת המונים

תקשורת המונים היא סוג התקשורת הנפוץ ביותר ובו המסר נמסר באופן חד סטרי לקהל בלי אפשרות להפרעות ולסטיות מהנושא, אלא ההעברה ברורה וחדה של המסר הרצוי. בסוג זה של  תקשורת מספר הקולטים הוא רב וניתן להרחיב את מעגל הקולטים בצורה פשוטה.

פרט להעברה של המידע ללא הערות ביניים ניתן למסור אינפורמציה חיונית בצורה המהירה ביותר והיעילה ביותר לקהל רב בזמן קצר.

בעולם המודרני השימוש בתקשורת המונים מתרחב ותופס מקום חשוב בחיי היום יום, העברת מסר אינפורמטיבי לקהל מהווה הזדמנות למתקשרים ליצור יחסי גומלין וקשר עם הסובבים.

השימוש בתקשורת המונים להעברת מסרים לקהל היעד מהווה חלק חשוב ועיקרי בקשר בין הפרטים וככל שהמתקשרים מתחברים טוב יותר, כך העברת המסר ותרומתו לשני הצדדים מועילה יותר ואפקטיבית יותר.

4. תקשורת המונים נקודתית

באמצעות תקשורת המונים נקודתית יכול המתקשר להעביר מסר לקהל רחב, אך לקהל שאפיוניו יוגדרו מראש. מבחינת מספר הקולטים מדובר בתקשורת המונים , אולם נוצר מיקוד בקהל המטרה שחוסך מאמץ מיותר למוסר המסר ומקל עליו בגישתו לקהל שאליו ירצה להגיע.

מנקודת מבטו של מקבל המסר נוצרת הרגשה של קבלת מסר אישי והרגשה כזו יכולה לחזק את ההתקשרות בין שני הצדדים.

תקשורת ההמונים מתאפיינת בקשר בין המתקשרים ולכן יש חשיבות רבה למשוב שמקבל המתקשר מקהל היעד שאליו הוא פונה , מערכת יחסים מסוג זה מאפשרת ומחייבת קשר דו סטרי ותרומתו של קשר זה תורמת הן לצד המתקשר והן למקבלי המסר.

5. סמיוטיקה – הבנת המסר

בעידן זה אנו מוצפים בכמות אדירה של מידע בנושאים שונים ועל ידי אמצעים שונים , והעיקרי שבהם הוא אמצעי התקשורת.

ככל שגדלה כמות האינפורמציה שאנו נחשפים ומתבקשים לקלוט   כך גוברת בעיית הסמיוטיקה ובעייתו של כל פרט בהבנת התכנים המועברים לו והבנת המשמעות של המידע שהוא קולט, ובהמשך בעיבודו וביכולתו לעשות שימוש מועיל במידע זה.

ככל שהקהל מגוון יותר כך הבעיה חמורה יותר משום שהמסר שנקלט יכול להתפרש למובנים שונים על ידי קהלים שונים בעלי רקע שונה.

בתקשורת בין בני האדם קיימות בעיות סמיוטיקה בעיקר עקב העברת המסרים בשתי שפות שונות לחלוטין, שפת הדיבור ושפת הגוף, כשבמרבית המקרים משתמשים בני האדם בשתי השפות בו זמנית.

באמצעות העברת המסר בצורה נכונה ומאוזנת ובהכרות עם קהל היעד ניתן לגשר פעמים רבות על הפערים שנוצרים בין קבוצות שונות, ולמצוא מכנה משותף לכל חברי הקבוצה ובין הקבוצות השונות, במטרה להביא לשיתוף בין הפרטים והקבוצות להשגת מטרה משותפת.

בעבר תהליך החיברות ברובו היה מוטל על כתפיהם של ההורים והסביבה הקרובה לילד ומאוחר יותר על המערכת הפורמלית(הממלכתית), תהליך זה מעצב את הערכים והנורמות של הילד ומלמד את הילד להיות חלק אינטגרלי ולהשתלב בחברה בה הוא גדל.

כיום לתקשורת ולאמצעי התקשורת חלק חשוב בהתפתחותו של הילד, למרות שלעיתים אין אנו חשים ומודעים לתפקידם המרכזי שהם ממלאים, הם תופסים חלק חשוב ומשמעותי בתהליך הסוציאליזציה.

השימוש וההיקף הרב שאנו עושים בכלי התקשורת מגדיל את חשיבותם ומקנה להם מעמד בכיר בכל הקשור להשפעתם ושילובם בתהליך החיברות. כיום אמצעי התקשורת משמשים בנוסף להיותם סוכן חיברות גם כאמצעי להעברת מידע וחומר לימודי וכאמצעי קשר בין המורה לתלמיד.

ניתן לומר שהתקשורת ואמצעי התקשורת אינם גורם החיברות היחיד בחברה ,אך חשיבותם גוברת וחלקם גדל בהטמעת וכמו כן בעיצוב נורמות וערכים בחברה המודרנית.

סוכן חיברות נוסף שתופס תפקיד חשוב בתהליך הסוציאליזציה הוא המערכת הבלתי פורמלית (החינוך האפור), מערכת זו היא מערכת שבה ההשתתפות היא מרצון ואין כפייה על הילד להשתתף במסגרת זו, בנוסף סוכן זה לא מפעיל מערכת של עונשים וחובות של הכנת שיעורים או לימוד לבחינות.

ההשתתפות של הילדים היא מרצון והשתתפות מסוג זה גורמת למערכת הבלתי פורמלית לתפוס חלק עיקרי בלימוד והקניית ערכים  ונורמות המקובלות בחברה.

ג. הסביבה – האמצעים

 הסביבה

הסביבה הטכנולוגית שפותחה ע"י "אמות חשיבה", ייחודית ומעניקה מענה הוליסטי לצרכים שהוגדרו בפיתוח המרכז.

הפעילות מתקיימת במספר אולמות המזוודים באמצעים טכנולוגים תקשורתיים בעלי יכולת מתן מענה להמחשת והפעלת התכנים.

העיצוב הארכיטקטוני של האולמות פונקציונלית ומשלבת את המשתמשים בסביבה רבת גירויים, ואמצעים נלווים תומכים, כאשר הדגש מושם על, יכולות בהקניית ידע והתנסות לרמות  מפולחות לקהלי ידע שונים.

כל אחד מהאולמות, מעניק למשתמשים נדבך מהפרק הנלמד וכולל את כל המשתנים המרכיבים, מערך למידה והתנסות מושלם:

  • פרונטלי.
  • התנסות.
  • למידה.
  • יישום.
  • תכנון.
  • סיכום.
  1. האמצעים האינטראקטיביים הייעודים

המתקנים האינטראקטיביים מחוברים למאגרי מידע מעודכנים שפותחו ע"י אמות חשיבה" וחיצוניים המאפשרים:

  • הרחבת תפקיד הפרט בקבוצה והיכולת להשפיע על תהליכים.
  • שיתוף המשתתף בקבלת החלטות בזמן אמת.
  • חיפוש אחר שימוש יעיל בכלים נרכשים.
  • יכולת עיבוד וניתוח נתונים.
  • דיון.
  • הפקת מסקנות ולקחים.

למערכות האינטראקטיביות שפותחו ע"י "אמות חשיבה" יתרון משמעותי ובולט, בעצם יכולתן לעבד את הנתונים המתקבלים מכל נקודות הקצה הפעילות בזמן אמת, התאמת רצף הפעילויות ליכולות של המשתמשים החל מרמת התאמה אישית לרמת שכלול קבוצתית, משוב מקדם לשלבי הביניים ומשוב מסכם.