מר ניל פוסטמן מכיר ביעילות המערכות שפותחו ע"י "אמות חשיבה"

בעידן המודרני, קיים חשש ממשי שהשימוש בטכנולוגיות מתקדמות בלבד, בשימוש על ידי ילדים ללימוד, להעשרה ולהרחבת הידע, ידכא את התפתחותו של הילד הסקרן והמעז ויעצים את הסיכון שפחות ופחות ילדים יהפכו לחוקרים, ממציאים ויצירתיים כבעבר.

הסגידה לטכנולוגיה תוך כדי ויתור על שיח, תרבות ואינטראקציה חברתית, עלולה ליצור מצב בו הטכנולוגיה תשלוט בנו לעומת ההכרח הקיומי שאנו בני האנוש נמשיך לשלוט בה.

במהלך עשרות שנות פיתוח מערכות אינטראקטיביות לילדים, המשלבות בין אמצעים מוחשיים לאמצעים טכנולוגים שונים, מיקדנו את מטרות הפיתוח והיישום בשיפור האינטליגנציה, פיתוח ילדים גאונים באמצעות סביבות טכנולוגיות אינטראקטיביות ופיתוח מיומנויות חשיבה ומיומנויות תומכות למידה.

ספרו של Neil Postman

The Disappearance of Childhood

ניל פוסטמן מחשובי התיאורטיקנים של תקשורת ההמונים, מבקר תרבות, מחנך וסופר מפורסם תיאר בספרו (אבדן הילדות). The Disappearance of Childhood שיצא לאור בשנת 1982 קודם לעידן המחשב הביתי ועידן האינטרנט, את חששותיו בהקצנת יתר, שצפייה בטלוויזיה גורמת לאובדן ילדותו של הילד.

למייסדי "אמות חשיבה" הייתה הזכות לפגוש את מר פוסטמן ולנהל אתו דיאלוג סוער במסגרת פאנל  חינוכי בכנס ייעודי חינוכי שהתנהל בישראל, לעניין אינטגרציה בין טכנולוגיה וחינוך.

במסגרת המפגש הציג צוות המייסדים של "אמות חשיבה" את תפיסת העולם הייחודית לעניין שילוב טכנולוגיות מתקדמות, בחינוך בגיל הרך.

אבדן הילדות מאת ניל פוסטמן
אבדן הילדות מאת ניל פוסטמן

בסיור שנערך בהמשך הכנס, בגני ילדים ובבתי ספר יסודיים בישראל עם צמרת משרד החינוך בישראל, הצגת צוות המייסדים בפני מר פוסטמן את תפיסת העולם הייחודית במערכות הלמידה האינטראקטיביות שפותחו ב"אמות חשיבה", ההופכת את סביבת הלמידה המשלבת טכנולוגיה, לסביבה רב חושית.

בסיור צפה מר פוסטמן בילדים בגילאי 5 פועלים בקבוצה של 4 תלמידים, במערכת למידה אינטראקטיבית בה שולבו אמצעי המחשה פדגוגים שונים ולומדת מחשב "חכמה".

הפעילות החלה בתיווך הגננת, לאחר מכן המשיכו הילדים את הפעילות בתיווך עצמאי. מר פוסטמן לא הסתיר את התפעמותו, חקר ושאל שאלות לרוב וציין שמעולם לא חשב שניתן יהיה לעצב סביבת למידה פעילה משולבת טכנולוגיות, בה יישמר עולם התוכן המוחשי של הילדים, כפי שהוצגה בפניו ע"י "אמות חשיבה".

הסיור והתובנות מתוכנו המרתק, במהלכו נצפו ילדים צעירים פעילים בסביבות למידה אינטראקטיביות שפותחו ע"י "אמות חשיבה", העניקו למר פוסטמן פרספקטיבה חדשנית, לעניין שימוש בטכנולוגיות בלמידה.

עקרונות סביבת הלמידה הרב חושית החדשנית, הוצגו על ידי צוות הפיתוח של "אמות חשיבה" בהרצאה שקדמה לסיור.

לנוכח התפיסה יוצאת הדופן לאותה תקופה, על פיה, הטכנולוגיה, לעולם לא תחליף את תפקידו המרכזי החשוב של המתווך החינוכי (גננת/מורה) בניגוד לדעות מוטעות של רבים אחרים, הצליח הצוות המארח של "אמות חשיבה" לשנות ולו מעט מקביעותיו הנחרצות השליליות של מר פוסטמן, כנגד שילוב טכנולוגיות בחינוך.

בתקופה מאוחרת יותר חזר בו מר פוסטמן מטענותיו לעניין קץ הילדות וניתח את השינויים שהתחוללו בעידן הטכנולוגי המודרני, בעולמו של הילד.

סביבת הלמידה הרב חושית שהוצגה בפני מר פוסטמן:

בסיור עם מר פוסטמן, הוצגה בפניו סביבת למידה שבמרכזה, מערכת אינטראקטיבית המשלבת עולם מוחשי ועולם וירטואלי, אשר זכתה להצלחה מרובה, באלפי גני ילדים וכיתות יסוד, בארץ ובעולם.

מתוך ראיית הצורך, ליצור סביבת לימוד ערכית אינטראקטיבית, תוך כדי שימת דגש על שימור צרכיו של הילד בגיל הרך לעניין הרב חושיות וחשיפתו לעולם הטכנולוגי המתקדם, הקונצפט פורץ הדרך שפותח, משלב בין שני עולמות  שבטבורו, הדגש על מתן מענה הוליסטי למכלול צרכיו של הילד.

סביבת הלמידה שהוצגה ע"י "אמות חשיבה" לניל פוסטמן
סביבת הלמידה שהוצגה ע"י "אמות חשיבה" לניל פוסטמן

סביבת הלמידה הרב חושית האינטראקטיבית, תורמת, מעוררת, מעודדת, משמרת, מטפחת ומפתחת דגשים פדגוגיים שונים, המהווים מצע נוח, ידידותי לפיתוח כישורי החשיבה, האינטליגנציה והיצירתיות אצל המשתמשים הצעירים, כבר בשלבי התפתחותם הראשונים.

יתרונותיה של סביבת הלמידה:

  • פיתוח אינטליגנציה
  • מעוררת ומטפחת כישורי חשיבה
  • מעודדת סקרנות
  • פיתוח מיומנויות
  • שימור תיאוריית ההתפתחות הקוגניטיבית של פיאז'ה
  • שימור תהליך הבנייה (ב – רפויה) חברתית
  • מפתחת חשיבה מחוץ לקופסא
  • מטפחת יכולות יצירתיות
  • יצירת מודלים תקשורתיים אינטראקטיביים
  • ניהול הידע באוטוסטראדת המידע
  • מעל הכל, שימור חווית הילדות בשלבי הלמידה

במהלך עשרות שנים בתחום פיתוח מערכות למידה אינטראקטיביות, נשמרו וטופחו בקנאות ב"אמות חשיבה" העקרונות שהנחו את סביבות הלמידה הרב חושיות , תוך הקפדה על שימור מעמד המתווך החינוכי ושימור צרכיו ההוליסטיים של הילד.

המוטו המלווה אותנו בפיתוח המערכות החינוכיות:

לא רק טכנולוגיה, שילוב של אמצעים דידקטיים, מעורבות מתווך חינוכי (גננת, מורה) ורגישות וקשב לצרכיו המגוונים של הילד.

מיליוני ילדים בעשרות מדינות בעולם למדו ולומדים בשיטות הלמידה אשר פותחו ב"אמות חשיבה".