תקציר מחקר שנערך ע"י "אמות חשיבה" – שיפור האינטליגנציה ופיתוח ילדים גאונים בסביבות טכנולוגיות אינטראקטיביות

טכנולוגיות חינוכיות לאן ?

בעידן המודרני, קיים חשש ממשי שהשימוש בטכנולוגיות מתקדמות בלבד, בשימוש על ידי ילדים ללימוד, להעשרה ולהרחבת הידע, ידכא את התפתחותו של הילד הסקרן והמעז ויעצים את הסיכון  שפחות ופחות ילדים יהפכו לחוקרים, ממציאים ויצירתיים כבעבר.

הסגידה לטכנולוגיה תוך כדי ויתור על שיח, תרבות ואינטראקציה חברתית, עלולה ליצור מצב בו הטכנולוגיה תשלוט בנו לעומת ההכרח הקיומי שאנו בני האנוש נמשיך לשלוט בה.

מציאות או חזון נגוז

התפיסה לעניין הסגידה לטכנולוגיה, אם כי בהקצנת יתר הובעה ע"י Neil Postman מחשובי התאורטיקנים של תקשורת ההמונים, מבקר תרבות, מחנך וסופר מפורסם, בספרו (אבדן הילדות). The Disappearance of Childhood שיצא לאור בשנת 1982 קודם לעידן המחשב הביתי ועידן האינטרנט.

מייסדה של "אמות חשיבה" ניהל עם מר פוסטמן פאנל במסגרת כנס ייעודי שהתנהל בישראל, לעניין אינטגרציה בין טכנולוגיה וחינוך. בסיור שערכנו בהמשך הכנס, בגני ילדים ובבתי ספר יסודיים בישראל עם צמרת משרד החינוך בישראל, הוצגה ע"י "אמות חשיבה" תפיסת העולם הייחודית, ההופכת את סביבת הלמידה המשלבת טכנולוגיה, לסביבה רב חושית:

סביבת הלמידה הרב חושית

  • סביבה מעוררת ומטפחת
  • סביבה המעודדת סקרנות
  • שימור תאוריית ההתפתחות הקוגניטיבית של פיאז'ה
  • שימור תהליך הבנייה (ב רפויה) חברתית
  • סביבה המפתחת חשיבה מחוץ לקופסא
  • סביבה המטפחת יכולות יצירתיות
  • יצירת מודלים תקשורתיים אינטראקטיביים
  • ניהול הידע באוטוסטרדת המידע
  • פיתוח מיומנויות
  • מעל הכל שימור חווית הילדות בשלבי הלמידה

הסיור והתובנות מתוכנו המרתק, במהלכו נצפו ילדים צעירים פעילים בסביבות למידה אינטראקטיביות שפותחה ע"י "אמות חשיבה", העניקו למר פוסטמן פרספקטיבה חדשנית לעניין שימוש בטכנולוגיות בלמידה.

הטכנולוגיה, לעולם לא תחליף את תפקידו החשוב של המתווך החינוכי (המורה)

לנוכח התפיסה יוצאת הדופן לאותה תקופה שהושמעה ע"י "אמות חשיבה", על פיה, הטכנולוגיה, לעולם לא תחליף את תפקידו של החשוב המתווך החינוכי (המורה) בניגוד לדעות מוטעות של רבים אחרים, הצלחנו לשנות ולו מעט מקביעותיו הנחרצות השליליות של מר פוסטמן כנגד שילוב טכנולוגיות בחינוך.

במהלך עשרות שנים בתחום פיתוח מערכות למידה אינטראקטיביות, שמרנו בקנאות והמשכנו לדבוק בעקרונותינו, תוך הקפדה על שימור מעמד המורה ושימור צרכיו ההוליסטיים של הילד.

לא רק טכנולוגיה, שילוב של אמצעים דידקטיים מעורבת מורה ורגישות לצרכיו של הילד

המוטו המלווה אותנו בפיתוח המערכות החינוכיות:

לא רק טכנולוגיה, שילוב של אמצעים דידקטיים מעורבת מורה ןרגישות לצרכיו של הילד

מיליוני ילדים בעשרות מדינות בעולם למדו ולומדים בשיטות הלמידה שפותחו ע"י "אמות חשיבה".

מטרות המחקר

"השפעתם של הטכנולוגיות המתקדמות, בסביבות למידה משתנות על גאונות ואינטליגנציה אצל ילדים".

בשלושים השנים האחרונות, בנוסף לפיתוח שיטות למידה חדשניות משולבות בטכנולוגיות ושיטות חינוכיות משלימות, חקרנו את שני המושגים המשיקים מצד אחד והקוטביים מצד שני, גאונות ואינטליגנציה, תחת הכותרת: "השפעתם של הטכנולוגיות המתקדמות, בסביבות למידה משתנות על גאונות ואינטליגנציה אצל ילדים".

נתמקד ונשטח בפניכם בקצרה, את מסקנותינו ומשנתנו הסדורה המהווה נר לרגלינו.

קיימים מחקרים רבים ורציניים בנושאים משיקים. הזכות שנפלה בחלקנו, שבמהלך השנים הצלחנו תוך כדי שיפור ושינוי כיווני הפיתוח והיישום שלנו, לבחון בזמן אמת את ההשפעות הנובעות מסביבה משתנה העושה שימוש בכלים פדגוגים משולבים בטכנולוגיות מגוונות.

לכל אחד מאתנו קיימת היכולת, לתרום לחברה בתוך מעגלי העשייה הקטנה המקיפה אותנו תועלות רבות ולהעניק לדורות הבאים שכבה רחבה יותר של אנשים חושבים ויצירתיים, בעלי רמת משכל גבוהה – גאונים.

התאפשר לנו לעקוב אחרי ילדים בתרבויות שונות ומגוונות.

בבסיס המחקר ניצבו מספר סוגיות מרכזיות

  • מהי גאונות ?
  • האם קיימת חשיבות לטפח גאונות ?
  • האם ניתן לאמוד גאונות ?
  • האם ניתן לפתח ילדים גאונים בסביבות טכנולוגיות משתנות?
  • כיצד ניתן לפתח ילדים גאונים בסביבות טכנולוגיות משתנות?
  • מהי אינטליגנציה ?
  • האם המדדים לקביעת האינטליגנציה משקפים נתונים מדעיים?
  • האם ניתן לשפר את האינטליגנציה של ילדים בסביבות טכנולוגיות משתנות?

סוגיות מפתח

מיהו גאון ?

הגדרה

גאון הוא אדם בעל אינטליגנציה ויצירתיות גבוהות במיוחד מהממוצע באוכלוסייה

אנשים שחוללו מהפכות תפישתיות, תרבותיות, מוסיקאליות, טכנולוגיות, כלכליות וכדומה, במובן, ששינה את פני האנושות ובאופן שרק הם עצמם יכלו לעשות באותה העת.

מהי גאונות?

קיימת מחלוקת עמוקה סביב הגדרת הגאונות המבוססת על מבחן התנהגותי אחד הבוחן בפועל מגוון מצומצם של נושאים – מנת משכל (אייקיו)

ברור שלא נמצא עדיין כלי אמין מוסכם שיכול להפריד בין הקטגוריות השונות של האינטליגנציה.

גאונות היא תוצאה ולא הגדרה !

למרות שמבחנים שונים כגון מבחן וקסלר, מבחן סטנפורד-בינה ומבחן גארדנר השונים במהותם זה מזה, נוטים להגדיר ילדים או מבוגרים בשלבי התפתחות שונים כגאונים, הרי ברור שגאון יכול להיות מוגדר שכזה רק במבחן התוצאה

גאונות היא נחלת הפרט התורם לכלל

גאונים נוטים להיות בדרך כלל גאונים בתחום אחד או בכמה תחומים בעלי זיקה קרובה, כמו למשל אלברט איינשטיין אייזק ניוטון, שהיו גאונים גם במתמטיקה וגם בפיזיקה מוצרט ובאך שהיו גאונים בתחום המוסיקה.

היו מעט גאונים שנחשבו לרב תחומיים, כאשר המפורסם שבהם הוא לאונרדו דה וינצ'י, שנחשב לאחד מגדולי הציירים והפסלים בהיסטוריה בד בבד עם היותו אחד מגדולי הממציאים, מתמטיקאי ופיזיקאי גאון ואחד מחלוצי תורת האנטומיה.

מהי אינטליגנציה ?

האינטליגנציה היא מכלול הכישורים שבאמצעותם פותרים בני אדם בעיות הדורשות חשיבה בצורה יעילה.

תוך כדי התפתחות מבחן ה-IQ פותחו גם תאוריות נוספות שתמכו בו. בבסיס תאוריות אלו עמדה הנחת היסוד כי האינטליגנציה היא ישות אחידה, תורשתית ובלתי ניתנת למדידה. כלומר, יש סוג אחד של אינטליגנציה ובני האדם נולדים עם כמות ידועה של אינטליגנציה ולא ניתן לשנותה.

הפסיכולוג הווארד גרדנר פיתח את גישת האינטליגנציות המרובות המבוססת על התפיסה, שהתייחסות לאינטליגנציה כולה כמכלול אחד, הינה, חסרה מרכיבים בלתי מדידים כמותית.

  • האינטליגנציות המובחנות אותם מונה גרדנר בגישתו לקיומן של אינטליגנציות מרובות:
  • לשונית
  • לוגית–מתמטית
  • מרחבית
  • מוזיקלית
  • גופנית-תנועתית
  • תוך אישית
  • בין אישית
  • מוסרית
  • הישרדותית

גרדנר קובע במסקנתו העיקרית:

האינטליגנציה הנה היכולת לפתור בעיות או ליצור תוצרים במסגרת קהילה או מערך תרבותי מסוים.

האם ניתן לשפר אינטליגנציה אצל ילדים?

למרות שמרבית המחקרים קובעים שהאינטליגנציה היא בחלקה גנטית קיימות דרכים אפקטיביות לשפר את האינטליגנציה של ילדים, יש כמה דרכים אפקטיביות לעשות כך. מה שאנחנו יורשים הוא טווח רחב למדי שיכול לנוע למעלה ולמטה ויש מה לעשות לגביו. הגורמים הסביבתיים שאנחנו נחשפים אליהם בינקות ובילדות משפיעים לא מעט ואחראים עד כמה נהיה קרובים לקצה העליון של הטווח שלנו.

אינטליגנציה רגשית

בתחום הטכנולוגי חלה התפתחות רבה שגורמת "לפיצוץ" של מידע. לילדים קשה לעשות מיון. ילדים מבלים שעות בצפייה בטלוויזיה, מול המחשב ואמצעים טכנולוגים נוספים.

הילדים רואים ועוסקים בין השאר בחומר בעייתי ביותר שכולל אלימות, מין וכו'. כמו כן, ההתעסקות במכשירים האלקטרוניים גורם לכך שהילדים נמצאים לבד, מנוכרים ופחות משחקים ביניהם.

חשוב שנגרום לילדים להיות יותר מאושרים, להצליח בחיים ושתהיה לנו חברה טובה יותר, על ההורים, על המורים ושאר הבוגרים מסביב לילדים ללמד את הילדים את בינת הלב (אינטליגנציה רגשית)

מוטלת עלינו החובה להקנות לילדים את כישורי החיים:

  • מודעות לרגשותיהם ולרגשות הזולת
  • לקיחת אחריות ומחויבות
  • התמדה בביצוע משימות והשגת יעדים
  • שליטה על דחפים
  • אכפתיות מהזולת
  • התגברות על כישלונות
  • מיון של מידע ועוד

אינטליגנציה רגשית כיכולת קוגניטיבית (Ability EI)

החוקרים מאייר וסאלובי מגדירים את האינטליגנציה הרגשית:

"היכולת לזהות רגשות, לעשות בהם שימוש ככלי עזר לחשיבה, להבין רגשות, ולווסתם באופן המקדם צמיחה אישית"

ניתן לזהות 4 מודלים מרכזיים להגדרת ומדידת אינטליגנציה רגשית:

  • תפיסת רגשות
  • שימוש ברגשות
  • הבנת רגשות וידע רגשי
  • ניהול רגשות
שיפור האינטליגנציה הרגשית

למרות שאינטליגנציה רגשית היא יכולת מולדת, ניתן לשפרה על ידי מתן אפשרויות שונות לילדים בגיל הרך:

  • מתן הזדמנויות להבעה רגשית
  • שוב להראות לילדים שגם מבוגרים מרגישים
  • לתת לגיטימציה להבעת רגשות
  • לפתח אצלם מודעות לרגשות הזולת

מסקנות המחקר שערכנו

סביבות למידה המשלבות אמצעים דידקטיים מגוונים, לא רק טכנולוגיים, המובנות במערכת החינוכית, מעניקות תרומות ממשיות לרמת האינטליגנציה של הילדים ומאפשרות להם בתהליך מתמשך, להימנות על קבוצת הילדים המוגדרים כגאונים.

מחקרים מלווים חיצוניים במדינות שונות, מצביעים בצורה מובהקת, שהישגיהם של תלמידים שלמדו בסביבות למידה שפותחו על בסיס האידיאולוגיה הייחודית של "אמות חשיבה" במהלך השנים, גבוהים בהרבה מאלו שלא למדו בסביבות אלו.

בעקבות הממצאים על ציר הזמן המתמשך של המחקר, הוכנסו שינויים שונים ביעדים הפדגוגים ובכלים השונים שפותחו ומפותחים על ידינו, אשר היוו פלטפורמה דינמית במהלך פיתוח המערכות השונות.

אין עתיד ללא עבר – יאנוש קורצ'אק

כאנשי חינוך, עבור כל אחד מאתנו קיים מודל לחיקוי במודע או כחלק מהיסטוריה תרבותית אותה אנו נושאים דורות בגנים שלנו.

דמות מופת שמשמשת לנו כנר לרגלינו, הינו שמותו של המחנך הדגול ביותר שחי במאה העשרים ד"ר – Janusz Korczak‏, שנדע גם תחת השם – Henryk Goldszmit

בקצרה אודות איש החינוך המופלא הזה, שעיצב למעשה את תפיסת עולמנו החינוכית בכל הקשור לחשיבות ההכרה במקומו של הילד החל מהגיל הרך, בעיצוב דמותה של החברה העתידית.

נולד בורשה, פולין ב-22 ביולי 1878 נרצח ב-5 או 6 באוגוסט 1942 במחנה ההשמדה בטרבלינקה ע"י הנאצים.

מחנך חדשן, מחזאי, מחבר ספרי ילדים וספרים ומאמרים בתחום התאוריה והמעש של החינוך, מבשר הפעילות למען זכויות הילד ושוויון הזכויות לילדים. הקים וניהל בתי יתומים והיה חלוץ התפיסה לחינוך דמוקרטי

יאנוש קורצ'אק פיתח גישה חינוכית מהפכנית ומיוחדת שהתרכזה בילד – באהבה לילד, בכבוד הילד ובזכויותיו. בתי היתומים שהקים היו מבוססים על שלטון עצמי של הילדים ועל שוויון בין התלמידים.

היסודות החשובים של תפיסתו החינוכית של קורצ'אק:

  • דחיית הכפייה הפיזית או המילולית הנובעת מיתרון גיל או תפקיד.
  • אינטראקציה חינוכית בין המבוגרים והילדים המרחיבה את ההגדרה של הפדגוגיה המסורתית.
  • ההשקפה שילד הוא יצור אנושי באותה מידה כמו המבוגר.
  • העיקרון שתהליך חינוכי צריך לקחת בחשבון את אישיותו של כל ילד וילד.
  • האמונה שילד מכיר הכי טוב את צרכיו, שאיפותיו ורגשותיו, לכן יש לו הזכות לכך, שהמבוגרים יתייחסו לדעתו.
  • הכרה בזכות הילד לכבוד, לחוסר ידע ולכישלונות, לפרטיות, לדעה עצמית ולרכוש משלו.
  • הכרה בתהליך התפתחותו של הילד כעבודה קשה.

במלחמת העולם השנייה הקימו הגרמנים, הנאצים  את גטו ורשה, בשנת 1940, בית היתומים היהודי והילדים היהודים אולצו לעבור אל הגטו.

ב-5 באוגוסט 1942 באו הנאצים כדי לקחת את היתומים וחלק מסגל העובדים למחנה ההשמדה טרבלינקה. אחדים מידידיו הפולנים, שהיו בעלי השפעה בשלטון הגרמני ובמחתרת הפולנית, הציעו לקורצ'אק להציל את חייו, אך סירב, ויחד עם אחרים נשאר עם חניכיו ברגעיהם האחרונים. קורצ'אק הרגיע את היתומים וסיפר להם שהם ביחד יוצאים לטיול. יחד עם כמה מן העובדות שלו, הלך עם היתומים אל המוות בידי הנאצים.

גישתו החינוכית של קורצ'אק השפיעה על יוזמות חקיקה לטובת הילד, שהופיעו אחרי מלחמת עולם השנייה. גישתו שימשה מצע לאמנת זכויות הילד, שהתקבלה בשנת 1989 על ידי האו"ם.

קורצ'אק טבע בתודעתנו, משפט עוצמתי לאורו עיצבנו את תפיסת עולמנו החינוכית הייחודית:

"הדואג לימים – זורע חיטה, הדואג לשנים – נוטע עצים, הדואג לדורות – מחנך ילדים"

מאמירותיו של  פרופ' אלברט איינשטיין   

"לא נוכל לפתור בעיות באמצעות אותה צורת חשיבה שהשתמשנו כשיצרנו אותם"

"דמיון חשוב יותר מידע. ידע הוא מוגבל. דמיון – אינסופי."